den, dwelling-place, habitation

Or maiyn (1 Chronicles 4:41) {maw-een'}; from the same as ownah; an abode, of God (the Tabernacle or the Temple), men (their home) or animals (their lair); hence, a retreat (asylum) -- den, dwelling((-)place), habitation.

see HEBREW ownah

בִּמְע֥וֹן במעון וּמִמְּע֤וֹן וממעון לִמְע֥וֹן למעון מְע֣וֹן מְע֥וֹן מְעוֹן־ מְעוֹנֶֽךָ׃ מְעוֹנֽוֹ׃ מִמְּע֥וֹן מִמְּע֨וֹן מָע֑וֹן מָע֔וֹן מָע֡וֹן מָע֣וֹן ממעון מעון מעון־ מעונו׃ מעונך׃ bim‘ōwn bim·‘ō·wn bimon lim‘ōwn lim·‘ō·wn limon mā‘ōwn mā·‘ō·wn maon mə‘ōwn mə‘ōwn- mə‘ōwneḵā mə‘ōwnōw mə·‘ō·w·ne·ḵā mə·‘ō·w·nōw mə·‘ō·wn mə·‘ō·wn- meon meoNecha meoNo mim·mə·‘ō·wn mimeon mimmə‘ōwn ū·mim·mə·‘ō·wn umimeon ūmimmə‘ōwnInterlinear Greek • Interlinear Hebrew • Strong's Numbers • Englishman's Greek Concordance • Englishman's Hebrew Concordance • Parallel Texts