אַשְׁדּוֺדִי adjective, of a people Ashdodite, ׳הָא singular collective noun Joshua 13:3; usually plural (הָ)אַשְׁדּוֺדִים 1 Samuel 5:3,6; Nehemiah 4:1, and as feminine adjective נָשִׁים אשׁדודיות Nehemiah 13:23 Kt (Qr אַשְׁדֳּדִיּוֺת).

אַשְׁדּוֹדִים֙ אַשְׁדֳּדִיֹּ֔ות אשדדיות אשדודים הָאַשְׁדּוֹדִ֖ים האשדודים וְהָאַשְׁדּוֹדִ֗ים וְהָאַשְׁדּוֹדִי֙ והאשדודי והאשדודים ’aš·do·ḏî·yō·wṯ ’aš·dō·w·ḏîm ’ašdoḏîyōwṯ ’ašdōwḏîm ashdoDim ashdodiYot hā’ašdōwḏîm hā·’aš·dō·w·ḏîm haashdoDim vehaashdoDi vehaashdoDim wə·hā·’aš·dō·w·ḏî wə·hā·’aš·dō·w·ḏîm wəhā’ašdōwḏî wəhā’ašdōwḏîmInterlinear Greek • Interlinear Hebrew • Strong's Numbers • Englishman's Greek Concordance • Englishman's Hebrew Concordance • Parallel Texts