מַק (with article מָק) noun masculine decay, rottenness; — תַּחַת בּשֹׁם מַק יִהְיֶה Isaiah 3:24 instead of perfume rottenness shall there be; figurative שָׁרְשָׁם כַּמָּק יִהְיֶה Isaiah 5:24 ("" וּפִרְחָם כָּאָבָק יַעַלֶה).

מִקְרָא see I. קרא. מִקְרֶה, מִקָרֶה see קרה

מְקֵרָה see קרר. I. מִקְשָׁה, מִקְישֶׁה see קשׁה

II. מִקְשָׁה see [ קִשֻּׁאָה].

I. מַר, מֹר, מָרָא Ruth 1:20, see I. מרר.

II. מַר see II. מרר.

כַּמָּ֣ק כמק מַ֣ק מק kam·māq kamMak kammāq mak maqInterlinear Greek • Interlinear Hebrew • Strong's Numbers • Englishman's Greek Concordance • Englishman's Hebrew Concordance • Parallel Texts